על פי הדין כיום, על מנת לרכוש זכות במקרקעין בחלק מן היישובים בישראל, יש לעבור הליך קבלה. במאמר זה נסביר על הליכי הקבלה ביישובים השונים. חשוב להדגיש כי ישנו הבדל משמעותי בין הליך הקבלה ליישוב המאוגד כאגודה שיתופית קהילתית, לבין הליך קבלה ליישוב המאוגד כאגודה שיתופית חקלאית.

הליך הקבלה ביישוב קהילתי:

על פי תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות משנת 2011, נקבע כי הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל, המונים עד 400 בתי אב, תיעשה לאחר אישורה של וועדת קבלה אזורית.
וועדת הקבלה האזורית מונה 5 חברים: ראש המועצה או מי שמונה על ידו (שאינו חבר ביישוב); 2 נציגי היישוב; נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית; נציג התנועה המיישבת או נציג נוסף של היישוב. הדיון בוועדת הקבלה האזורית מתקיים רק לאחר שהמועמד הופנה למכון מיון על ידי הוועדה.
וועדת הקבלה האזורית מוסמכת שלא לאשר מועמדים, בהחלטה מנומקת ובכתב, רק בהתקיים אחת מן העילות הבאות: קטין; נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב; אין בכוונת המועמד לקבוע את מרכז חייו ביישוב; אינו מתאים לחיי קהילה (בהסתמך על חוות דעת של מכון המיון); חוסר התאמה למרקם החיים התרבותי-חברתי ביישוב, עד כדי חשש לפגיעה במרקם זה; מאפיינים ייחודיים של היישוב, או תנאי קבלה מיוחדים המופיעים בתקנון שאושר כדין. כמו כן אין וועדת הקבלה יכולה לסרב לקבל מועמד תוך אפליה מכל מין וסוג שהוא.
הן המועמד והן היישוב הקהילתי יכולים להגיש השגה על החלטת וועדת הקבלה האזורית, בפני וועדת ההשגות, אשר גם היא מונה חמישה חברים. הרכב וועדת ההשגות הינו: איש ציבור – יו"ר; רשם האגודות השיתופיות או סגנו; עובד רשות מקרקעי ישראל; עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
וועדת ההשגות מוסמכת לדון בהשגה מחדש ולקבל כל אחת מן ההחלטות הבאות: לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה; להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה; או לקבל החלטה אחרת במקומה.
מי שנפגע מהחלטת וועדת ההשגות יכול להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ועל פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון.

הליך הקבלה ביישוב חקלאי:

ככל שמדובר באגודה חקלאית, ולא באגודה קהילתית ביישוב חקלאי, על פי תקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 הליכי הקבלה לחברות נקבעים בתקנון האגודה. על המועמד לפעול בהתאם לתקנון, ולעבור את הליך הקבלה בהתאם. וועדת הקבלה של האגודה החקלאית רשאית להפנות את המועמד למכון מיון מטעמה. ככל שהוחלט שלא לקבל את המועמד, הוא רשאי להגיש ערעור על ההחלטה בפני האסיפה הכללית של האגודה, או גוף אחר שנקבע בתקנון האגודה. ככל שמדובר במושב עובדים המסונף לברית פיקוח, די ברוב רגיל של הנוכחים באסיפה.
ככל שהמועמד נדחה גם על ידי האסיפה הכללית, באפשרותו להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי, שכן האגודה הינה גוף הפועל במסגרת המשפט הפרטי. ולפיכך הביקורת השיפוטית עליה תיעשה במסגרת המשפט הפרטי. אולם ככלל בית המשפט ממעט להתערב בשיקול דעתה של האגודה, והוא יעשה כן רק במקרים קיצוניים.
על פי הפסיקה האגודה היא אשר מעצבת את התנהלותה ואת תפקודה על פי האינטרסים שלה, על פי שיקוליה ועל פי טעמה ולכן זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מי הם החברים שיצטרפו לשורותיה, ולא יהיה נכון לכפות עליה אנשים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו על פי מטרות האגודה ורוח חבריה. יחד עם זאת, כיוון שמדובר בהתקשרות בין צדדים בשלב הטרום חוזי, בית המשפט מוסמך לבדוק את תום ליבם של הצדדים, ובמסגרת זו להחיל על האגודה השיתופית את עקרונות ההגינות והסבירות, כבוד האדם וההתחשבות ברצונותיו ורגשותיו של הפרט, האיסור לשקול שיקולים זרים, האיסור להפלות ועוד.