נחלה חקלאית הינה נכס יקר ערך כשעצמו, שבשנים האחרונות מחירו הולך ומאמיר, והיא מהווה גם נכס מניב, ככל שמנצלים את הזכויות בה ואת הפוטנציאל הכלכלי הגלום בה, באופן מיטבי.

יחד עם זאת, בשונה מנכסים אחרים, האפשרות למכור נחלה חקלאית בשוק החופשי הינה מוגבלת, ובנוסף, הורשת נחלה נעשית על פי כללים שונים מיתר הנכסים של העזבון, לאחר מותם של בעלי הזכויות בנחלה.

על פי תנאי החוזה שבין האגודות השיתופיות המאגדות את בעלי הנחלות, לבין רשות מקרקעי ישראל, עם מותם של בעלי הזכויות, הנחלה תעבור לבן ממשיך שאושר ע"י הגורמים המיישבים, ובאין בן ממשיך, הנחלה תחולק לפי חוק הירושה ליורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, אשר יפצה את היורשים, במידת הצורך.

עוד יש לזכור כי בהתאם לנהלי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא ניתן לפצל את הבעלות בזכויות בנחלה חקלאית למספר בעלים, וכך גם לא ניתן להיות בעלים של יותר מנחלה חקלאית אחת.

בהינתן כללים אלו, ככל שבעלי הזכויות לא דואגים לחלק מראש את הזכויות באופן מושכל, נוצרות מריבות קשות בין היורשים, שעלולות לקרוע את המשפחה, ולהסב נזקים רבים ליורשים.

ניתן לחשוב על מספר פתרונות, אשר יש בהם כדי להבטיח חלוקה הוגנת ונכונה בין היורשים לאחר פטירת בעלי הזכויות בנחלה, ואשר יכולים למנוע בסבירות גבוהה מריבות וחיכוכים בין היורשים. להלן נעמוד על מספר פתרונות.

בן ממשיך – מוסד הבן הממשיך מאפשר לבעלי הזכויות בנחלה לקבוע את אחד מילדיהם ככזה שאליו יועברו הזכויות לאחר אריכות ימיהם. המדובר למעשה במתנה מחיים, שביצועה נדחה לאחר הפטירה. רצוי לחתום על הסכם שיעגן את הזכויות של הצדדים (ההורים והבן/בת), אולם הסכם כשלעצמו אינו מספיק, ויש לפעול בהתאם להוראת אגף 55 של רמ"י על נספחיה על מנת להשלים את הרישום במוסדות המיישבים, כולל קבלת הבן/בת לחברות באגודה. רצוי שבמסגרת ההסכם, יחולקו הנכסים גם ליתר היורשים, אם במסגרת של מתנה חיים ואם במסגרת של צוואה.

צוואה – במסגרת צוואה, בשונה מירושה על פי דין, המצווה יכול לצוות את עזבונו לאחר מותו לפי שיקול דעתו, וכך ליצור חלוקה שהיא הוגנת ומתחשבת במצב המשפחתי המיוחד, ובנכסים הקיימים ולחלקם באופן הוגן. במסגרת צוואה ניתן ליתן הוראות באשר להורשת הזכויות בנחלה, ככל שהן עולות בקנה אחד עם חוק הירושה ועם נהלי רמ"י, ובכך לחסוך מריבות עתידיות.

פיצול מגרש מן הנחלה – אחת האפשרויות למקסם את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בנחלה, ואף להתגבר על הקושי לפצל את הנחלה החקלאית, הינה לבצע פיצול של מגרש אחד או שניים מן הנחלה (פרצלציה). לשם כך, יש צורך לערוך תוכנית מתאימה, לשלם לרמ"י דמי היוון, וכן לשלם היטל השבחה ולהסדיר את הבניה בנחלה (ככל שיש בניה בלתי חוקית). כך ניתן למכור את המגרשים לאחר הפיצול לצדדים שלישיים, ו/או לחלק בין היורשים.

מובן שלכל אחת מן האפשרויות יש השלכות משפטיות שונות, והיבטי מיסוי מורכבים, ועל כן מומלץ להסתייע בעו"ד הבקיא בתחום זה, על מנת למצוא פתרון מותאם אישית שיהיה ישים משפטית, מיטבי כלכלית, ונכון מבחינת המיסוי.